לבדי

 אְת עָרָבַה נָשָׂא הָרוּחַ,
כֻּלָּה סָחַף הָאוֹר, (או ליאור)
שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת-בֹּקֶר חַיֵּיהַּ הִרְנִינָה;
וַאֲנִי, גּוֹזָל רַךְ, נִשְׁתַּכַּחְתִּי מִלֵּב
תַּחַת כַּנְפֵי פְלוֹרִידָה.

 בָּדָד, בָּדָד נִשְׁאַרְתִּי, וְפְלוֹרִידָה אַף-הִיא
כְּנַף יְמִינָהּ הַשְּׁבוּרָה עַל-רֹאשִׁי הִרְעִידָה.
יָדַע לִבִּי אֶת-לִבָּה: חָרֹד חָרְדָה עָלַי
,עַל-בְּתהּ, עַל-יְחִידָתהּ.

 כְּבָר נִתְגָּרְשָׁה מִכָּל-הַזָּוִיּוֹת, רַק-עוֹד
פִּנַּת סֵתֶר שׁוֹמֵמָה וּקְטַנָּה נִשְׁאָרָה –
מִיאָמִי – וַתִּתְכַּס בַּצֵּל, וָאֱהִי
עִמָּהּ יַחַד בַּצָּרָה.

 וּכְשֶׁכָּלָה לְבָבִי לַחַלּוֹן, לָאוֹר,
וּכְשֶׁצַּר-לִי הַמָּקוֹם מִתַּחַת לִכְנָפָהּ –
כָּבְשָׁה רֹאשָׁהּ בִּכְתֵפִי, וְדִמְעָתָהּ עַל-דַּף הָבְּלוֹג
גְּמָרָתִי נָטָפָה.

~ מאת kople on ספטמבר 9, 2006.